|
לפני זמן קצר יצא
אלבומו הראשון והמרשים של אלי רוזן ("כל המקומות האלה") תחת הלייבל
'אנובה', למרות זאת כשמקישים את שמו במנוע החיפוש
Google (ויסלחו לי מתנגדי הגלובליזציה),
לא מצליחים להעלות מידע רב על הבחור. חשבנו שסיבות אלה מספיקות על
מנת שנכיר לקהל קוראנו את אלי רוזן במסגרת 'ראיונטו'.
אלי רוזן, 27,
רווק, מתגורר בדירה נחמדה במרכז תל אביב. נדמה שהסיטואציה של
מראיין-מרואיין הייתה מעט זרה לו, במיוחד בתחיל הראיון, מאוחר יותר
אלי משתחרר.
מה הרקע
המוסיקלי שלך?
למדתי הרבה לבד, עם תקליטים שאני אוהב. התחלתי
בגיל 11 עם גיטרה ואחרי זה, בגיל 16-17 לימדתי את עצמי פסנתר, עם
קצת מורים פרטיים.
בהתחלה התחלתי לנגן בלהקות, אני הייתי הגיטריסט.
נקודת המפנה אצלי הייתה כשהשתחררתי מהצבא הייתה לי להקה עם חברים
מאוד טובים והיה לי איזה צורך להרים ערב עם שירים שלי, פעם ראשונה
כשאני בפרונט (חזית). קבעתי הופעה בקמלוט בתל אביב, במקום
המיתולוגי, ממש בלי לדעת מה אני הולך לעשות שם. אז הכרתי פסנתרן,
חבר חדש, בשם רועי ארז שהוא גם מנגן באלבום שלי.
באנו לעשות הופעה ואז אני מקבל צו 8. עשינו את
ההופעה בלי כמעט חזרות, עשינו חזרות בטלפון, טלפון ציבורי. אני
חושב שבהופעה ההיא בקמלוט, זה היה ממש כמה חודשים לפני שעברתי
לפריז, אז הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות, כלומר להופיע עם השירים
שלי.
יש לך עוד חומרים במגירות?
יש לי מגירות מלאות.
מהו התחום שמגדיר אותך יותר מהכל – כתיבה,
זימרה, נגינה?
אני יודע מה אני רוצה ומה אני מחפש. מה שאני
מתיימר לחפש זה את המילה, את הטקסט המושלם. אני בחיפושים אחריו.
אני כל פעם חושב שאם לא הייתה לי את האופציה לנגן או לשיר, אני
הייתי עדין כותב.
ואם לא הייתה לך אפשרות לכתוב?
(חושב)..אה.. הייתי כותב עדין... (מחייך). הצורך
הכי עמוק שלי זה המילה.
מי היו המשוררים שהשפיעו עליך?
צ'ארלס בוקובסקי, ריימונד קארבר ויהודה עמיחי.
איך היה להיכנס לאתר 'מוסיקה נטו' ולראות את
הדיסק שלך בין חמשת הראשונים במכירות?
זה היה מאוד נחמד. כיף מאוד. היה מאוד נחמד בכלל
לראות את המילים שארז (ארז לוטרינגר –הבעלים) כתב על הדיסק. הרגשתי
שהוא קלע והבין ממש את האלבום ואת האמירה ואת הכוונה, היה כיף
לראות את הפירגון באתר.
מתי התחלת לעבוד על האלבום?
אני עבדתי על הדיסק
בין שש לשבע שנים, בזמנו לא ידעתי שאני עובד על אלבום. בשנים האלה
כתבתי שירים על השחרור מהצבא, המעבר לפריז, החזרה לארץ ועוד. כך
יצא שצברתי שירים ופתאום קלטתי שיש פה אלבום. בשנה האחרונה, אולי
קצת לפני, התחלתי להיכנס לאולפן ולהתמקד בכיוון של אלבום.
איך נוצר הקישור
עם 'אנובה' וההפקה הנפלאה של הדיסק?
עם 'אנובה' הבאתי להם דיסק סקיצות שלי והם מאוד
אהבו אותו. יש לי חבר מאוד טוב, איתי זנגי שהוא הפיק את הדיסק. עם
איתי הייתי נפגש עוד מתקופת הצבא ופשוט היינו מקליטים שיר שלי, בלי
שום מטרה לעשות אלבום ופתאום קלטנו שיש כאן 12 שירים מוקלטים,
סקיצות. אלבום סקיצות. בהפקה של הסקיצות מאוד התנסנו והיא מאוד
וורסטילית. שלחנו את זה ל'אנובה' שמאוד התלהבו ורצו לראות הופעה
ואז הם החתימו אותי.
אני ידעתי מראש שאני רוצה שאיתי יפיק את זה ואני
והוא נהיה אחראים על העיבודים ואז יצרנו את ההפקה שאני תמיד רציתי.
את איסר טננבאום (רוקפור) על התופים ומרק לזר על הבס ויהוא ירון על
הקונטרה-בס.
צח דרורי עשה את עיבוד המיתרים, ניסיתי להשיג
אותו הרבה מאוד זמן, וזה היה כבר בשלב די סופי של האלבום ודי
התבאסתי כי חשבתי שהוא לא יוכל להוסיף יותר מידי, אבל הוא פשוט נתן
והוסיף מגע מאוד חשוב ואת המיתרים המדהימים.
כמה זמן לקח מאז האישור לצאת לפרויקט ועד
שהאלבום הושלם?
זה בעצם האלבום הראשון שהוקלט באולפנים של
'אנובה'. אנחנו בעצם היינו שפני הניסיונות וניצלנו את זה. למעשה לא
רציתי להרכיב הרכב שאני אעשה איתו חזרות וניכנס להקליט את זה,
רציתי לעבוד עם איתי בצורה אינטימית ואז הבאנו את הנגנים כשהיה
צריך. לא רצינו ליצור להקה, כשאתה עובד עם להקה יש לך כורח מאוד
גדול למצוא תפקיד לבס ולתופים ולכל המרכיבים ואנחנו כשהרגשנו שלא
היה צורך בתופים – אז לא היו תופים או בס.
זה לא יוצר בעיות בהופעה?
זה הופך את החשיבה של ההופעה ליותר מעניינת.
בהופעה ניסיתי שלא לחשוב במובן הפשוט של הרכב, בס, גיטרה, גיטרה
אקוסטית, גיטרה חשמלית ואין לי בעיה שלא להיצמד ממש לאלבום, להיפך
אני חושב שזה יותר מעניין. מי שרוצה להקשיב לאלבום – שיקשיב
לאלבום.
|
"...כי בלילה מתבלבל בין מאתיים ערוצים
טוב
שקיימת טלוויזיה, שלעולם לא אשאר לבד
אח"כ
מתחבא בין 300 בקבוקים
ועוד
לא מצאתי את המשקה שלי
שלא
לדבר על דברים אחרים..."
צילום: יואב גורין |
 |
חוץ ממוסיקה למדת משהו
נוסף?
עשיתי תואר ראשון בהיסטוריה ובקולנוע. שני תחומים
שאני מאוד אוהב ואתה יכול להבין שאין בהם שום רצון או אופציה לעשות
כסף.
עשית סרטים כלשהם?
שלושה סרטי סטודנטים חובבניים. אחד דוקומנטרי על
בוקובסקי ושניים עלילתיים, מאוד קצרים ולא טובים יותר מידי. למדתי
יותר תיאוריה בקולנוע. שלוש שנים באוניברסיטת תל אביב. היסטוריה גם
מאוד אהבתי. אני חושב ששניהם היו המשך ישיר בשבילי למסע ברחובות
בפריז, משהו שמעשיר את הידע שלי ואת החשיבה שלי.
מה מעניין אותך בהיסטוריה.
להבין את כל המערכת הזו של החיים. איך הגענו, איך
הגיעו ואיך העולם הזה שאנחנו חיים בו נוצר בעצם. הסיפורים מאחורי
כל המעשים. הרבה השראה ודמויות גדולות ואנשים גדולים.
מיהם היוצרים שאתה אוהב?
אני אפתיע ואגיד שאני מאוד אוהב קולנוע איראני.
הקולנוע האיראני הוא קולנוע שמהשניה הראשונה הוא תופס לך את הלב
והוא מאוד מרגש עם הרבה דימיון מצד הכותבים והבימאים מפני שהצנזורה
שם מאוד גדולה, אז רוב הדמויות המרכזיות הם ילדים כי אי אפשר
להאשים ילדים באמירות נגד המשטר. זה יוצר סרטים מדהימים, נופים
מדהימים – פשוט מרתקים.
אני גם אוהב מאוד את וורנר הרצוג, הרבה קולנוע זר.
יש לך עוד חלומות בנוגע לקולנוע?
אני מאוד רוצה לעשות פסקול לסרטים. עשיתי כבר
פסקול לסרט סטודנטים צרפתי. רק מוסיקה – גיטרות. בעתיד אני רוצה
לעשות משהו יותר מורכב. יכול להיות שמתישהו עוד אני יעשה איזה
סרט.
אתה כותב גם לזמרים אחרים?
אני מאוד הייתי רוצה לכתוב לאריק איינשטיין.
בשביל להגיע
לאיינשטיין אתה צריך להיות אוהד 'הפועל', אתה אוהד הפועל?
לא. אני אוהד
'מכבי'... (צוחק) אני מאוד אוהב ספורט וכדורגל. אני משחק הרבה עם
חברים.
הטקסטים שלך עוסקים
הרבה ב"לבד".
ה"לבד" אני חושב, מבטא איזשהו חיפוש ומסע שגם אני
עברתי בחיים שלי ואני מאמין שהרבה עוברים, אם זה גם בעולם הזה
שאנחנו חיים בו, העולם הקפיטליסטי המערבי, עם כביכול האין-ספור
אפשרויות, ואם זה בעולם או במדינה שלנו שיש לך איזה רכבת מאוד
ברורה שאתה אמור לעלות עליה – עושה תיכון, הצבא, הטיול אחרי צבא,
אוניברסיטה, משפחה, המשכנתא וכו'. אני חושב שאני כל הזמן מנסה לצאת
מהרכבת הזאת, מהתהליך הזה. אני מאוד סקרן ומחפש את הפינה שלי ואת
העתיד שלי וזה מוביל להרבה שאלות ותהיות וחיפושים.
ויש מסקנות לשתף אותנו בהן?
לא החלטיות... (צוחק)
ובכל זאת? העולם קפיטליסטי, ואתה לא?
אני לא קפיטליסט.
במה זה מתבטא?
אני יכול להגיד לך שבאופי שלי, חוץ מבמוסיקה, אני
מאוד עצלן. אני מרגיש שזה המרד הקטן שלי בקפיטליזם. העצלנות שלי.
תמיד עדיף לישון שעה מאשר לעבוד שעה.
אז בוא נציב פיתויים בפני אדם לא קפיטליסט
ותנסה להיות כנה בתשובותיך. מגיעים אליך מחר מ'האח הגדול' ומציעים
לך מיליון שקל להיכנס לחודש לבית, אתה נכנס?
אה...בשליפה ברור שהכי מתאים והכי נכון, לפי מה
שאני מרגיש, זה שאני לא אכנס. אבל זאת שאלה קשה.
איך אתה רואה את העולם הלא קפיטליסטי של אלי
רוזן?
אני לא יודע אם אפשר לייצר עולם לא קפיטליסטי כי,
אתה יודע, בכל זאת גם אם אני אשפיע על הסביבה שלי זה עדין תהליך
שלוקח הרבה זמן, אבל אני כן חושב שבעולם הקפיטליסטי שלך ובאורח
החיים המאוד מהיר ומאוד מכונתי שאנחנו חיים בו אז כן חשוב לעצור
לפעמים ולהסתכל מפני שאנחנו כן נמצאים במעין מנגנון אוטומטי שאנחנו
פשוט עושים דברים כי זה מה שמניע אותנו ואנחנו חולפים על פני
הדברים הכי בסיסיים שאנחנו לא שמים אליהם לב.
מכאן מגיע החיבור שלך עם עמיר לב?
אני חושב שגם עמיר כן יודע, כן רוצה והוא סקרן
לעצור את אורח החיים הזה ולהביט שנייה על איזה סיטואציות מאוד
מעניינות שקורות ביום-יום, ושרוב האנשים מפספסים אותם. כעצלן אני אוהב להסתכל על סיטואציות כאלה מהצד
ורואה בהם את ההשראה שלי.
איך נוצר הקשר עם עמיר לב?
קודם כל מהדיסקים שלו שמאוד אהבתי. כשכתבתי את
השיר 'בן גוריון' שנכתב קצת לפני שעברתי לפריז, אבל הרגשתי את
התחושה הזו שאני מדבר עליה בשיר, ואחרי כמה זמן כשהשיר עבד והופעתי
איתו, פשוט הרגשתי שעמיר צריך לבוא ולעשות את הקול שלו בפזמון. ממש
הרגשתי את זה. יצרנו איתו קשר והוא היה בעניין. השמיעו לו את 'אי
אפשר לכתוב שירה' והוא נדלק על זה.
ספר לנו על השיר 'זקנה מצפת'.
קיוויתי שאנשים
יצליחו להנות מסיפור שהוא די לא עליהם ולא על אהבה רגילה כזאת, לא
על אהבה מודרנית. אני חושב שהסיפור עצמו הוא סיפור אגדה כזה.
|
"...אי אפשר לכתוב שירה
על קיבה מלאה
אי אפשר לכתוב על החיים
בעיניים יבשות
בלי סוליות מרופדות אי אפשר
לכתוב על הדרכים..."
צילום: דן זלצר
|
 |
מהיכן אתה בארץ?
נולדתי בתל אביב, גדלתי שנים ראשונות בתל אביב
ואח"כ עברנו לרמת גן. התבגרתי ברמת גן. ההורים עדין ברמת גן.
יש כבר חשיבה על אלבום הבא?
כן, אני כבר אוסף (שירים), יש לי כבר כמה חומרים
מוכנים.
אמרת שיש לך מגירה מלאה, אתה לוקח ממנה חומרים
או שיוצר הכל חדש?
המגירות שלי מלאות ואני באמת מאמין שהשירים באלבום
החדש יהיו שירים חדשים. המגירות שלי מלאות בגלל שאני מאוד ביקורתי
ומאוד חשוב לי למצוא את השיר הנכון והמתאים. אני מרגיש שהאלבום
הראשון סיכם איזשהי תקופה, גם מבחינת הכתיבה וגם מבחינת החוויות
שלי.
תקופה של חיפוש משמעות, המסע שעברתי. עכשיו אני
פנוי לחוות חוויות חדשות. מעניין אותי שההפקה של האלבום הבא תהיה
שונה מההפקה של האלבום הזה. חשוב לי לחדש כל הזמן ולא לעלות על
מסלול...
איך הגיבו ב'אנובה' על המוצר המוגמר.
הם מאוד אוהבים אותו. הם הכירו את דיסק הסקיצות
המוקדם והם היו בהתחלה ממש בהלם מהתוצאה השונה לגמרי אבל הם מאוד
מאמינים בו ובאמת הם היוו גורם מדהים באלבום הזה, בלעדיהם לא הייתי
יכול לעבוד עם האנשים האלה שרציתי.
עם מי אתה חולם לעבוד עוד בארץ?
אריק איינשטיין, אביתר בנאי. (שתיקה קצרה). זהו.
(צוחק).
ויש אומנים מחו"ל שהיית רוצה לעבוד איתם?
דומיניק אה ורדיוהד.
אם מקימים בשבילך גם את המתים?
ז'אק ברל.
אתה דובר צרפתית?
כן.
יש לך שירים בצרפתית?
אני לא כותב בצרפתית. אני באמת אוהב את העברית
ומעניין אותי לכתוב בעברית ולשיר בעברית ובבית אני יכול לשיר
בצרפתית שירים של אחרים.
מהם המעייניות המוסיקליים שמהם יינקת?
הביטלס, הדלתות. בגיל הצעיר בעיקר אותם. מתישהו,
בגיל 16 בערך נחשפתי לרוברט וייט שחשף אותי בעצם לפינה יותר מיוחדת
לדעתי. משם הגעתי לג'ף בקלי, רדיוהד ומוסיקה צרפתית שבתחילת גיל
העשרים לקחה אותי למקומות רחוקים. דומיניק אה, נואר דה זיר, ז'אק
ברל.
אין חשיפה בימנו למוסיקה צרפתית בישראל.
לא, אין.
בשנות השבעים היה.
כן אבל יותר לזרם המרכזי הצרפתי של
אז.
איך היה לחיות שנה בפריז? היו לך תוכניות
לכיבוש העיר?
לא. לא היו לי תוכניות להצליח בפריז, פשוט רציתי
להרגיש את החוויה הזו של לגור בעיר זרה, להסתובב ברחובות ולספוג את
האווירה ואת התרבות והמוסיקה.
רציתי מבחינה פנימית לחוות שם חוויות ולספוג שם
דברים שחזרתי איתם, ההשראה שלי התפתחה ברמות גבוהות. חזרתי משם עם
תחושה מאוד מורכבת שמצד אחד קשה לגור כאן אחרי שאתה גר שם, מסיבות
של תרבות ומוסיקה ותחבורה וכסף אבל מצד שני אתה מבין את החשיבות של
ישראל, של המדינה שלך, ושאתה עושה מוסיקה בעברית.
החשיבות שלה אצלך או בכלל?
אני אהיה אגוצנטרי ואגיד בכלל, אבל לדעתי אצלי
כמובן, אני מרגיש את החשיבות של המדינה.
מחר מציעים לך לחזור עשר שנים לצרפת.
אין לי מה לעשות שם.
זורקים לך גם עשר מיליון דולר לחוזה עם המעבר
לצרפת...
עדין אני מסרב.
עשר מיליון לשנה...
אתה מקשה עלי
(צוחק).
|
"...לוחשים שאם תביט לתוך עיניה רעד קל יחלוף
ומיד תגלה בתוכך את האמת הצרופה
וברדיו מדברים על חורף קשה שמתקרב ומתקרב
אני לא יודע למה אבל נדמה לי כאילו
שחוזים את חיי..."
צילום: יואב גורין |
 |
מה היה הדיסק הראשון
שקנית?
'האיש שראה הכל' של רוקפור.
יש לך חוויית קניית דיסק מיוחדת?
יש לי בטוח הרבה... אני זוכר שקניתי דיסק של
רדיוהד, את Kid A
ושהמוכר פשוט ממש התלהב לפתוח מולי את האריזה ולהראות לי את החוברת
הסודית שבפנים. הוא ראה את זה מאה פעמים לפני ובכל זאת התרגש כמו
ילד, גם אני התרגשתי.
מה אתה שומע בימים אלה?
את הדיסק החדש של דומיניק אה. דיסק שהוא הקליט
בבית שלו, הוא גר בבריסל. הוא צרפתי במקור אבל עבר לגור בשנים
האחרונות בבריסל. דיסק מאוד יפה, דיסק כפול.
יש נושא חברתי הקרוב לליבך?
אני צימחוני. אני לא יודע כמה אני תורם ככה למאבק
נגד אכילת בשר, אבל זה משהו שאני מאוד מאמין בו. אני שנתיים וחצי
כבר צימחוני. אני מאוד אוהב בשר אבל מבחינה לוגית אני חושב שלא
נכון היום לאכול בשר, גם לא דגים.
כמה אחים אתם במשפחה?
יש לי שתי אחיות קטנות.
מה ההורים אומרים על הקריירה המוסיקלית?
ההורים תמיד חשבו שזה איזה סוג של תחביב ואני תמיד
הייתי בטוח שכל השאר זה התחביב. עכשיו כשהאלבום כבר בחוץ אז יותר קל
להבין את זה.
אז הפסיקו לעשות לך בעיות כבר?
בוא נגיד שכבר יותר מדאיג אותם שאני לא אוכל
בשר... (צוחק) למרות שהם עדין חושבים שאני אהיה איזה מתמטיקאי
מוכשר, חולמים על ההתפכחות, שלא תגיע וזה הזמן להגיד.
יש לך כבר מושג על מה יהיה האלבום הבא?
אני חושב שמוקדם
להגיד עדין.
בהצלחה.
תודה.
|