|
מראיין: אסף (שבי) גטניו
ראיונטו ה20 החגיגי שלנו התקיים לרגל צאת אלבומה החדש של להקת רוקפור,
'העולם המופלא', אלבום ראשון בעברית מזה 14.5 שנה, שבא אחרי חמישה
אלבומים באנגלית. את כל ארבעת חברי הלהקה פגשנו לפני חזרה בביתו של
איסר טננבאום, מתופף הלהקה, אשר ממוקם בדרום תל-אביב. איסר לוקח
אותנו לסיור בבית, שכולל את אולפן החזרות שהלהקה עובדת בו, "כאן
אנחנו עורכים את החזרות, עובדים על קטעים חדשים וגם עבדנו, ועוד
אנחנו עובדים עם נינט", אומר איסר.
שאלה: אלבום חדש בעברית ללהקת רוקפור, אחרי 14.5 שנים, נכון?
מרק:
דייקת יותר ממה שאני מדייק, אני אומר תמיד 15 שנה אבל זה באמת
14.5.
איסר:
הוצאנו בדרך מה שאתה יכול לקרוא לו סינגל, זה היה כחלק מהאלבום
'בהופעה', אבל כאלבום מקורי אז כן, כמעט 15 שנה.
ברוך:
אבל היה גם את 'בחזרה לשבלול' (1996).
מרק ואיסר עונים לברוך ביחד: כן, אבל זה לא חומר מקורי.
שאלה ליקי גני: אלבום מלא ראשון שלך במסגרת להקת רוקפור, מה זה אומר בשבילך?
יקי:
קודם כל זה כיף גדול, כבוד גדול. אני עם הלהקה כבר כמה? חודשיים
(מתבדח)?
ברוך:
חודשיים וחצי.
יקי:
עוד מעט זה חמש שנים אני חושב. זו הפעם הראשונה שלי עם הלהקה
בשלבים של הסקיצות, החזרות וכל זה.
|
מהיכן מגיע שם
האלבום 'העולם המופלא'?
כל ילדי ישראל של שנות
ה70' מכירים לבטח את אלבומי הקלפים שנקראו 'העולם המופלא'.
בעולם של לפני האינטרנט, ואפילו לפני הטלוויזיה בצבעים, קלפי
'העולם המופלא' לקחו את ילדי ישראל אל מחוזות רחוקים ומרהיבי
צבעים, ממדינות ואיים רחוקים ועד למסעות לכוכבים שכנים.
לפני זמן לא רב נערך
פרויקט אינטרנט לשחזור והנצחת קלפי 'העולם המופלא'.
קישור
לאתר קלפי 'העולם המופלא' |
 |
שאלה ליקי: איך הגעת ללהקה?
יקי לברוך: ספר, ספר אתה (מחייך).
ברוך:
כבר לפני שני תקליטים התחלנו להכניס כל מיני קטעים לקלידים, אז מדי
פעם מרק ניגן ואיסר ניגן, אבל אתה יודע – אנחנו לא קלידנים. אז
החלטנו שדי ושאנחנו רוצים מישהו שינגן (על קלידים), זה גם יפתח לנו
את הראש לכיוונים חדשים, לעיבודים אחרים. לי אישית היה חשוב
הבנאדם, לא אכפת לי אם מנגן טוב או לא. אחרי שדברתי עם שירי
מ'איזבו', אז היא אמרה לי ש"יש מישהו – יקי!", אז אמרנו יאללה.
שאלה: אז לא היו מבחנים.
ברוך:
לא. יותר סמכנו על המלצה של אנשים שאנחנו מכירים.
איסר:
הכניסה של יקי ללהקה הייתה במעין זרימה כזו. אתה בא לחזרה, ואח"כ
להופעה, ואם אתה פנוי בתאריכים מסוימים, זה תהליך. זה לא שעושים
אודישנים והתקבלת לרוקפור, זה תהליך של שבועות וחודשים, אפילו
שנים.
מרק:
אני זוכר בשנת 1994, כאשר אני הצטרפתי ללהקה, התחלתי כבר לנגן,
התחלנו לעבוד כבר כמה חודשים ואז פתאום המנהל שלנו אמר באיזה פגישה
"רגע, חבר'ה, הוא לא יודע אם הוא בלהקה בכלל, ואין את החותמת של
"התקבלת"." אז כולם ישר אמרו, "כן, בטח, ברור שאתה חלק מהעניין
עכשיו".
שאלה למרק: וזה היה חשוב לך?
מרק:
לא, כי כבר הרגשתי. זה היה לצורך הרשמיות בלבד.
איסר:
ברגע שיש לך אלבום ביחד, עשייה, וזה מודפס, וזה כבר קרה ב'האיש
שראה הכל'...
מרק:
נראה לי שיקי הרגיש כבר בצילומים לתמונות הפרומו שהוא כבר על
הפוסטרים.
ברוך:
אל תשכחו גם שהצירוף של יקי היה די מהיר, התחילו לנו גם סיבובי
הופעות, ושם זה כור היתוך שאין בו לאן לברוח, כך שמהר מאוד הוא
נכנס לעסק.
יקי:
כן, זה היה די אינטנסיבי.
שאלה: האם לאור הקריירה בחו"ל היה שלב שבו עברתם להתגורר במדינה אחרת, או
שתמיד הבסיס היה כאן?
מרק:
היה שלב שבו הגבולות הטשטשו ושהיינו יותר שם מאשר פה.
איסר:
והעניינים נוהלו כבר מניו-יורק, היינו מקבלים לארץ לו"ז שקבע איפה
אנו מופיעים, להם לא שינה איפה גרנו באותה תקופה. הבסיס המבצעי היה
בניו-יורק ואנו היינו בארץ, כל פעם שהיו הופעות היינו קופצים לשם.
הרגשנו כאילו אנחנו בחופש בארץ.
שאלה: המגורים שם היו במלונות?
מרק:
זה היה במלונות, לפעמים בדירות. לפעמים זה היה לשבועיים ולפעמים זה
היה ליום.
שאלה: אבל לא הייתה לכם תקופה של חצי שנה שגרתם שם ברצף?
איסר:
שכרנו פעם דירה לכמה שבועות וגרנו שם ביחד.
ברוך:
אני גרתי שנה בפלורידה. מגעיל שם. (מחייך)
שאלה: ואז היית מגיע לכאן להופעות מדי פעם?
ברוך:
כן. ואז באחת הפעמים שבאתי, אני זוכר שאמרתי למרק, "אני פשוט מאוהב
בישראל". משהו קרה. אני זוכר שהיו לנו שלוש הופעות בבארבי, והאמת
היא שאסור לשכוח גם, שכמו שאיסר אמר, כשהיינו מגיעים לישראל זה היה
כמו חופשה, כי כל העבודה שלנו הייתה שם. פתאום אתה מסתכל על ישראל
ועל תל-אביב מהצד וזה נראה כל-כך אחר, ואז אתה אומר "וואוו, איזה
אוכל מדהים, איזה אנשים כייפיים, איזה אווירה כייפית".
איסר:
לצערנו אנחנו גם צריכים לעבוד בתל-אביב, כי תל-אביב יכולה להיות
אחלה של מקום.
שאלה: והעבודה בתל-אביב מעט משכיחה את העובדה?
איסר:
כן, זה מוריד את ההילה מסביב לנושא. כשבא מישהו מחו"ל הוא חווה את
חיי הלילה ואת המסעדות והכל, אז אתה רואה את תל-אביב מבחוץ. אני
מבין את ברוך, גם אני עברתי, בערך באותה תקופה, את אותו השלב. בסוף
הבנתי שפה זה הבית ואם אפשר לעבוד גם כאן וגם שם – זה מושלם.
שאלה: אתם כבר בשטח למעלה מעשרים שנה, אבל מעט מאוד ידוע על החיים הפרטיים
שלכם.
איסר:
אתה יודע, זה כמו בפייסבוק שמעדכנים סטטוס, כי זה לא אמור להיות
מעניין, מה שאנחנו מביאים זה אומנות, אף-פעם לא הבאנו את הצהוב
לתוך החיים שלנו, וברגע שמתחילים להכנס לפרטים...
שאלה: אתה חושב שהמעריצים שלכם יודעים את הפרטים האלה?
איסר:
אני לא חושב שהמעריצים יודעים לדוגמה איפה אנחנו גרים, או איפה
אנחנו בין הופעה להופעה. זה לא רלוונטי.
שאלה: פרטים אישיים של אדם לרוב די רלוונטיים לצורך הסברת יצירה כזו או
אחרת.
איסר:
כן, אבל כל אחד עם עצמו ובינינו. אנחנו יודעים לתמוך אחד בשני וגם
בחיים האישיים שלנו אחרת...
ברוך:
בוא נגיד שכל סיבובי ההופעות והקפיצות מפה לשם, זה לא תורם למערכות
יחסים שלנו, זה לא קל, אם זה מה שרצית לשאול.
שאלה: אני דווקא לכוון לשוני שקיים בין יצירות של אמנים בתקופה הרווקות שלהם
ובין יצירותיהם לאחר שהקימו משפחה ועשו ילדים...
איסר:
אתה מדבר על המשפחה הקונבנציונלית, אנחנו כולנו פה למדנו לפתח
איזושהי זוגיות ומשפחתיות בתוך העשייה שלנו, כי זה שלב שזה נהיה
מאוד רציני ומאוד בינלאומי, וואתה לומד בשלב שני של היצירה שלך
למצוא זוגיות שהיא בריאה ומבינה שהילד, ולא ילד, כל זה חייב להשתלב
עם העשייה שלך אחרת לא תהיה בתעשייה הזו בגיל שלושים למשל. לומדים
מהניסיון.
שאלה: אז להקת רוקפור זו משפחה?
איסר:
כן, בטח.
צילום וידיאו: אלכס גורי
עריכת וידיאו: אסף (שבי) גטניו
שאלה לאיסר: למעשה אתה וברוך היחידים שנותרו מדור המייסדים של רוקפור...
איסר:
תלוי מייסדים של מה. אם אתה רוצה בשביל הכרונולוגיה אז כן, אבל
הייסוד של רוקפור, לטעמנו, התחיל כשמר הצטרף, כי אז זה הרגיש כמו
משפחה. עד מרק זה הרגיש כמו חברה שניגנו ביחד והקימו להקה, כמו
הרבה להקות שמוציאות דיסק או שניים ואחרי זה מתפרקות. ברגע שיצא
"האיש שראה הכל" וברגע שנהיה חיבור מנטלי בין האנשים וזה הרגיש שזה
הולך לטווח ארוך... אז לא ידענו את זה. אם להסתכל היום איפה היה
הייסוד, אז כן, יש לך כאן היום שלושה מייסדים. ועם השנים, כשהוא
(מסמן על יקי) יהיה כבר שנה בלהקה, אז... (כולם צוחקים)
עכשיו נקיים את שלב השאלה הזהה: מה היה האלבום הראשון בחייכם שרכשתם?
איסר:
קשה לי להגיד כי אני התחלתי עם קלטות. הא, הקלטת הראשונה שלא
קניתי, אבל קיבלתי מחו"ל, הייתי מקבל פעם מחו"ל קלטות באיכות יותר
טובה ממה שהיו מוציאים בארץ בשקל וחצי, קלטות היו מושקעות שם, אחת
הקלטות הראשונות שאני זוכר זה היה
Rush,
קראו לזה 'Exit
Stage Left',
הופעה ששינתה לי המון.
מרק:
אצלי זה היה בתקליט. אני זוכר שקבלתי לבר-מצווה את 'Back
To The Egg'
של פול מקרטני ואת הפינק פלויד – 'Dark Side Of The Moon',
והתקליט הראשון שממש הלכתי וקניתי בחנות זה היה 'Shaved
Fish'
של ג'ון לנון.
איסר:
רגע, אני רוצה להשלים את התשובה... נזכרתי! הויניל הראשון שקבלתי
לבר מצווה, מחברים שלי, היה
Deep
Purple האוסף, לא היה להם מושג מה הם מביאים לי, הם אמרו לי "זה מה
שביקשת", הם הלכו למוכר וביקשו ממנו "סגול כהה", והדיסק הראשון היה
'Winston Tong'
עם
.Tuxedomoon,
שזה מאוד ריגש אותי לקנות אינדי בדיסק.
ברוך:
אני זה היה לפני הבר-מצווה, אז לא הביאו לי... הלכתי וקניתי. זה
היה ה-Stranglers, היה אוסף שלהם בשם 'No
More Heroes'
ומאוד אהבתי את זה. הייתי בגיל 12 בערך והיה לי אח ש"פמפם" לי
מוסיקה, אחרי זה עברתי לפינק פלויד וג'נסיס, אלה היו אצלי ה... זה
לא נשאר בפאנק, הפאנק הגיע אחר כך עוד פעם. הדיסק הראשון שלי היה
ביטלס, 'Revolver'.
שאלה: ויש לך כבר את המהדורה החדשה עם השבחת הסאונד?
ברוך:
לא, אבל שמעתי אותה וזה מדהים!
מרק:
הדיסק הראשון שלי היה הקיור – 'Disintegration'.
יקי:
יש לי שאלה אליכך, אתם כל הזמן אומרים "תקליט", מה זה תקליט?
(צוחקים)
מרק:
מה מה שצרבנו פעם מהלטקס (צוחק)
יקי:
אה... זה מעין צורב מתקופתכם...
ברוך:
כן, צורב פלסטיק כזה (צוחק)
מרק:
אצלך תריך לשאול איזה דיסק ראשון צרבת... (צוחקים)
יקי: אני זוכר שזו הייתה תקופה כזו של אוספים...
ברוך: מה, 'Now 8' וכל אלה?
יקי:
כן! זו הייתה תקופה של הקלטות הכפולות האלה ואז יצאו דיסקים. אני
זוכר גם שהיו בזמנו ספריות להשכרת דיסקים ליומיים שלושה בשביל
לשמוע, אז צורב לא היה לכל אחד, אני זוכר שאני והכי עשינו מנוי
והיינו הולכים ולוקחים דיסקים לשמוע ולצרוב. עשינו ספריה של דיסקים
שבחיים לא שמענו. הדיסקים הראשונים היו אוספי 'Now'.
מרק:
בזמן שאתה צרבת את ה-'Now' אנחנו עבדנו כבר באולפן על 'האיש שידע הכל'...
יקי:
זה נכון, רציתי לצרוב גם את 'האיש' אבל... (צחוקים)
שאלה: אם כבר הגענו לנושא הצריבות, מה עמדותכם לגבי הנושא?
ברוך:
יש לי תזה כזו, אני לא יודע אם היא נכונה, לדעתי חברות התקליטים
בכל העולם הם הגורמים לכל הסיפור הזה מסיבה אחת, הם התחילו, אני לא
ממש טוב בתאריכים, לדעתי בתחילת שנות התשעים או אמצע שנות השמונים,
להחתים אך ורק דברים שיכולים להביא כסף כאן ועכשיו. הם גרמו מראש
למוצר להיות מוצר צר, "פיצוץ" קצר ולהתראות. לא יכולת לראות באמצע
שנות השמונים, אני מדבר בכללי כמובן, החתמות על תקליטים גדולים כמו
ב-70'. אז החתימו להקות שבנו עליהם שהם ימכרו בתקליט הרביעי
והחמישי, אז אנשים היו הולכים וקונים את כל הקטלוג, כמו ג'נסיס,
סופרטראמפ. סופרטראמפ לא הצליחו מהתקליט הראשון, הם הצליחו
מהתקליט החמישי, שישי. באמצע שנות השמונים לא היה להם (לחברות
התקליטים) כח לחכות לדבר כזה, הם רצו כסף כאן ועכשיו והובילו לזה
שהמוצר שלהם נהיה דבר זול, ואני אומר "מגיע להם". גם ככה האמנים לא
הרוויחו כסף מקניית התקליטים. גם אם מכרת מיליונים, היית יכול
להרוויח הרבה יותר בלי החוזים הדרקוניים שלהם. אני לא יודע אם אני
בעד או נגד (הורדות לא חוקיות), אבל לפעמים בא לי להגיד "מגיע להם"
(לחברות התקליטים).
שאלה: יש לכם כיוונים ברורים לגבי באיזה פורמט להוציא את היצירות העתידיות
שלכם?
ברוך:
בסוף ויניל יהיה הפתרון... (צוחקים כולם)
מרק:
אפשר להקליט לקסטה!
איסר:
אני מאמין שהמוסיקה שלנו תתאים את עצמה לפורמט, באופן טבעי. הלוואי
שהיה אפשר לשמור על כל הפורמטים, קלטת, ויניל, לייזר דיסק. לפי
דעתי יש מקום להכל. כמו בחו"ל שאפשר עדין לקנות קסטות במקומות
מסוימים. אם אתה לא רוצה ללכת עם הטכנטלוגיה – אז שיהיה לך מהכל.
בחו"ל לדוגמה קרה שלקחנו וואנים יוקרתיים וחדשים, באנו לשים דיסק
ופתאום ראינו שיש שם מקום רק לקסטה!
מרק:
אני יכול להגיד שמעבר לכל העניין הטכנולוגי, יש משהו בקטע הרומנטי
בללכת לקנות דיסק במקום להוריד אותו. אני אף פעם לא הורדתי דיסק.
ברוך:
בטח, אתה מתיחס אליו אחרת.
מרק:
כן, אתה מתיחס אליו אחרת. אתה נהנה, זה סוג של פולחן, טקס. לבוא
הביתה, בדיוק דברנו על זה לפני יומיים, יוצא דיסק חדש של בלונד
רדהד, אתה קונה אותו ושם אותו ברכב או בבית לשמוע אותו, להוריד
אותו זה...
איסר:
זה כמו ללכת לקולנוע או להזמין ב-VOD.
מרק:
הטקס הזה הוא חלק מהעניין, ולכן מבחינתי בכל אופן הטקס הזה עדין
נשאר.
שאלה: מהם הדיסקים האחרונים שקנית לעצמך?
מרק:
קניתי את הפליימינג-ליפס החדש...
איסר:
אני קניתי את אוי ווה וויי, שני אלבומים, פתאום גיליתי אותם.
שאלה: ראית אותם בהופעה בארץ?
איסר:
כן, הם היו ממש טובים.
ברוך:
אני קניתי את
MGMT.
שאלה: החדש?
ברוך:
לא
החדש הוא רק להורדה בינתיים.
שאלה: לא. הוא כבר יצא לקנייה בחנות, ניתן להשגה במוסיקה נטו.
ברוך:
אה, אז אני אקנה. שמעתי אותו כבר והוא תקליט מדהים, אני לא מפסיק
לשמוע אותו כבר שבוע. זה משהו מטורף.
מרק:
ברוך השמיע לי את זה והייתי בשוק.
ברוך:
זה לא יאמן.
שאלה: למה זה לא יאמן?
ברוך:
אני אגיד לך למה. כי אחרי תקליט כמו הקודם, שהיה דרך אגב התקליט
השני שלהם ולא הראשון, אחרי התקליט השני אתה אומר "בואנה מה הם
יעשו?", והם הלכו די לכיוון אחר כשהמדהים זה שזה אותו מפיק, דייב
פרידמן, שהוא גאון. אותו מפיק לקח את זה למקום אחר. זה מדהים.
שאלה: הרבה מבקרים בארץ פחות אהבו את האלבום החדש.
ברוך:
בארץ הם גם לא אהבו את ההופעה והם לא מבינים, זאת הייתה אחת
ההופעות הכי טובות שראיתי, אחת הכי מרגשות.
מרק:
בסרטים אני תמיד בודק מה המבקרים נותנים לו רק שני כוכבים ואני
הולך ונהנה... (צוחקים)
איסר:
אנחנו פה מתראיינים אליך בזכות זה שלא אהבו אותנו בזמנו.
ברוך:
אני אסכם, באמת שהוא תקליט מדהים (MGMT),
ההופעה שלהם בארץ הייתה גם מדהימה, קטלו אותם כאן ובאמת אני לא
מבין למה, והם פשוט להקה מדהימה.
שאלה: מה מייחד את הדיסק החדש של רוקפור מהדיסקים האחרים?
איסר:
יקי.
ברוך:
יקי. יש הרבה קלידים. 'אנובה', האולפן שהקלטנו בו והוא מאוד, אתה
יודע, יכולים לשחק בו אפילו מבחינת גדלים של חדרים, והציוד שיש שם
באולפן הוא מדהים.
מרק:
כשנגשנו לעיבודים, תוך כדי שכתבנו את השירים, ידענו מראש שיש לנו
קלידן. זה אחרת כשאתה יושב וכותב ואומר, "וואללה, זה שיר שמבוסס על
קלידים".
ברוך:
בגלל שיש לנו את אולפני 'אנובה' יכולנו לשחק עם דברים ולהגיד, "זה
שיר שהתופים יהיו בו ענקיים, פה הם יהיו קטנים", זה דברים שיכולנו
פתאום לעשות.
מרק:
כן, עכשיו אפשר לעשות את זה כי יש את אולפני אנובה, זה דבר שניתן
לביצוע ולא רק לחלום.
שאלה: יותר טוב מאולפני אבי-רוד?
מרק:
זה לא יותר טוב או פחות, זה משהו אחר.
צילום וידיאו: אלכס גורי
עריכת וידיאו: אסף (שבי) גטניו
שאלה: מה היו השיאים של הקריירה, לכל אחד מכם, במסגרת להקת רוקפור?
מרק:
מבחינתי השיא עוד לא הגיע.
איסר:
בדיוק.
מרק:
בשביל זה אנחנו עדין עובדים.
שאלה: בכל זאת, מה היה הרגע שהכי ריגש אותך בקריירה עד כה?
מרק:
(לוקח זמן לחשוב) תשמע, יש כל מיני דברים, אה... אני יכול להגיד לך
שכל מיני הופעות ספציפיות, הייתה איזה הופעה שהופענו באנאפוליס
ו"פוצצנו" את המקום והיה הייפ סביבנו והרגשנו שהינה זה קורה...
איסר:
ההופעה עם בלונד רדהד זכורה לי.
מרק:
כן, ושהופענו עם
B-52’s
גם.
ברוך:
ההופעה באומהה.
מרק:
ההופעה או ה...
איסר:
באומהה גנבו לנו את הפוסטר שלנו, את הבאנר שלנו, זה נתן לנו הרגשה
של "וואוו, שווה לגנוב את הבאנר של האוטו שלנו".
ברוך:
כן, פתאום אתה קולט שאנשים מטורפים עליך שם, זה מדהים. אותי גם
מאוד ריגש סדרת ההופעות שעשינו ל-15 שנה ל'האיש שראה הכל'. קודם כל
ההופעות היו מכורות מראש, ולגלות... כשהתקליט יצא ההופעות לא היו
מכורות מראש, פתאום אתה מגלה בקהל הרבה ילדים, הרבה מבוגרים והרבה
בני שלושים וכאלה, זה היה מדהים, אותי אישית זה מאוד ריגש.
מרק:
תוך כדי הופעה הסתכלנו אחד על השני ואמרנו שאיזה כיף שאנשים ה...
ברוך:
שהתקליט הזה קיבל את מה שמגיע לו.
מרק:
בדיוק.
שאלה: מה הדיסק שמכר הכי הרבה של להקת 'רוקפור'?
ברוך:
'האיש שראה הכל'.
איסר:
הם די מיישרים קו כולם.
מרק:
'האיש שראה הכל' ו'שבלול' קיבלו תקליט זהב, אבל זה הכל נתונים
רשמיים.
שאלה: בפרספקטיבה, הייתם מוכנים לעוצמת ההד התקשורתי שיצר שיתוף הפעולה שלכם
עם נינט?
איסר:
הוא (שיתוף הפעולה) הוא גם סוג של היי-לייט, זה מדהים שנוצר חיבור
וזה עדין ממשיך, זה לא משהו... מפרויקט חד פעמי שה הפך לשיתוף
פעולה, זה מדהים.
ברוך:
אישית, בהתחלה לא הכרנו וידענו מה קורה סביבה. הכרנו אותה באמת...
שאלה: לא הכרתם את התופעה נינט?
מרק:
מי מאיתנו יותר ומי פחות.
ברוך:
לא היינו בארץ כל-כך, תראה, ברור שהכרנו מי זו נינט אבל הטרוף
הזה... הכרנו את הבנאדם, היא באה לחזרות והכל סבבה ומגניב, היא
בנאדם שקל מאוד להתאהב בו ושכיף לעבוד איתה, ואני אגיד לך מתי
קלטנו ש... פתאום הלכנו לקנות שניה קפה וצלמים באו אחרינו, חשבנו
שקרה בהתחלה איזה משהו, שקרה איזה פשע ושרודפים אחרי מישהו. לא
הבני מה קורה בהתחלה. לאט לאט התחלנו לקלוט ו...
שאלה: אתה מתכוון לצלמי פפראצי?
ברוך:
כן, אבל מהר מאוד התרגלנו לזה. התחלנו לקלוט שזה יעשה רעש. אנחנו
עבדנו על החומר ועשינו אותו, אתה יודע, לא ידענו מה יהיה עם זה.
שאלה ליקי, הצעיר בחבורה: אתה ידעת באיזו תופעה תקשורתית מדובר, לא?
יקי:
אני הייתי ראש אגודת המעריצים של נינט... (כולם צוחקים) לא, אני
מכיר את התופעה ומהר מאוד הלהקה הבינה שנינט, כנינט, זה מושך אש
וכל מה שמסביב לזה. זה דבר שנלקח בחשבון. העבודה איתה הייתה עבודה
נורא שוטפת שכולם נהנו ממנה.
שאלה: ויהיה לשיתוף הפעולה הזה המשך?
ברוך:
אני מאמין שכן.
מרק:
אנחנו עושים חזרות, מנגנים, חושבים על פרויקטים לעתיד. אני חושב
שזה כל הדבר החשוב בעניין הזה של נינט, זה היצירה אומנותית, פחות
זה שצילמו אותה פה או צילמו אותה שם...
ברוך:
זהו, כל היתר בא אחר כך.
מרק:
היא זכתה ב'כוכב נולד', או עשתה או לא עשתה קרחת, זה פחות נוגע לנו
כל הדברים האלה.
איסר:
וזה שזה ממשיך, זה לא חיבור לצורך איזה עניינים אינטרסנטיים, אם יש
חיבור אז מצאת חבר, ואז למה שלא תהיה חבר שלו אחרי חודשיים? וזה
ממשיך.
שאלה: מה דעתכם על כל הפלטפורמה של 'כוכב נולד'?
איסר:
אני אתן לך דוגמה טריה מאתמול בערב, הייתי בהופעה, הופעתי גם,
וכסוג של גימיק, סוג של פירגון, העלו ילד בן 14, כולו כריזמה של
קורט קוביין, הוא נראה בן 12, הוא ניגן ושר בוב מארלי בצורה מדהימה
ואחרי זה ניגן שיר מקורי שלו, על אקוסטית, עם מבטא מדהים באנגלית.
אתה מסתכל ורואה ילד בן 14, זה לא הגיוני.
שאלה: איך קוראים לו?
איסר:
נט. התגובה הראשונים שלי הייתה שצריך לגלות אותו, מעכשיו לפתח אותו
כמו ליאל וכל מני דברים כאלה, ואז אמרתי שברור שבשביל לקדם אותו
אינסטנט בארץ אז זה 'כוכב נולד' ודברים כאלה, אבל אני אומר לעצמי
"לא. אסור.", הוא היה כל-כך אותנטי אתמול, שאם הוא ילך הערוץ של
להתגלות מהר, הוא לא יתבגר נכון והוא עלול לפספס משהו, כי הוא כבר
שם מוסיקלית, הוא לא צריך את המקפצה הזו שיכולה קצת להרוס, אבל מי
שצריך חיזוקים ואין לו את האישיות אולי שיש לילד הזה – אפשר לבנות
לך אישיות ב'כוכב נולד'. אם אתה כבר מספיק מוסיקלי והכל ויש לך את
האישיות לעשות את זה לבד, אז אתה לא צריך את זה.
שאלה: כמו מרינה מקסימיליאן בלומין?
איסר:
היא לא צריכה 'כוכב נולד'. מרינה הייתה שם לפני 'כוכב נולד'. מרינה
הייתה מגיעה לזה גם בלי 'כוכב נולד'.
ברוך:
אם משהו הוא טוב, הוא ייצא בסוף.
מרק:
נינט הייתה טובה גם בלי 'כוכב נולד', וגם מרינה.
שאלה: אתם לא חושבים ש'כוכב נולד' העניק במה לכל מיני זמרים שבעבר לא יכלו
לפרוץ כי הם לא שכבו עם האנשים הנכונים או לא היו שייכים לאיזה
"קליקה נכונה"?
ברוך:
גם יכול להיות. לא חשבתי על זה.
איסר:
אבל בשביל להצליח צריך איזה סוג של אופי, אם אין לך את זה אז זה לא
יחזיק מעמד מעבר לתקופה של 'כוכב נולד'. אם יש לך את האופי, אתה
יכול באיזשהו אופן להגיע לזה גם לבד.
ברוך: לא חשבתי על זה.
יקי:
חוץ מזה, עצם זה שיש איזשהי מוסיקה ויצירה בפריים-טיים בישראל זה
מבורך, וכוכב נולד זה קאברים של השירים הישראליים, ויש גם כאלה
ששרים שירים שלהם. זו הבמה הכי גדולה בישראל, פריים-טיים בערוץ 2,
שמוענקת למוסיקה. בסופו של דבר זה מבורך.
איסר:
וזה אלטרנטיבה לערוץ 24, שלא ברור כרגע מה קורה איתו, אבל זה חסר.
שאלה: מה דעתכם על הטרנד האחרון בקרב אמנים לא מעטים, טרנד ה"התחזקות"?
מרק:
מכירים.
ברוך מרים את ידו.
שאלה: אתה שייך למתחזקים
ברוך:
מה זה "מתחזק"? אתה יודע, אני אדם מאמין מאוד.
איסר:
אתה מעמיק ערכים.
ברוך:
מה זה טרנד?
שאלה: זה חדש או שכבר התחיל לפני שנים.
ברוך:
זה שנים, זה שנים. זה תהליך. כמו שאני מכיר את עצמי, אני לא עושה
דברי לאט-לאט, אני מאלה שקופצים למים וזהו.
מרק:
יש לו משיכה לדת.
ברוך:
זה ממש לא בקטע של טרנד.
שאלה: במה זה מבתבטא כל התהליך הזה?
ברוך:
אני שומר כשרות, לא מופיעים בשישי בזכותי, או בגללי...
מרק:
צם ביום כיפור.
ברוך:
כיפור, תשעה באב, אתה יודע, חגים.
איסר:
כריסטמס... אני גם מתחזק (כולם צוחקים) אבל בצורה אחרת.אני מרגיש
שמיום ליום, בדברים מסויימים בחיים, אתה פתאום מרגיש בן 8 ואתה
צריך להתייעץ עם החבר הדמיוני שלך, והוא מחליט בשביל. זה לא תמיד
קורה, ויש לפעמים אנשים שצריכים יותר שיעזרו להם במה לאכול, איפה
ללכת, איפה מותר ואיפה אסור. לכל אחד יש לפעמים את הרגעים הכי
עמוקים שפתאום אתה לא יודע מה לעשות ואתה לא יודע איך להתמודד עם
החיים. אני לא מוכן שיגידו לי מה לאכול, ואני לא מוכן שיגידו לי
מתי לנסוע, אבל יש נושאים שכן, אני מקשיב לאיזה מישהו דימיוני והוא
אומר לי מה לעשות. את זה לא מבינים בגיל צעיר.
שאלה לאיסר: יש בך הבנה כלפי מהיכן נובע הצורך ב"להתחזק"?
איסר:
זה חולשה מצד אחד שהתחזקה מצד שני. הוא נותן לחבר הדימיוני שלו
להחליט בשביל עצמו יותר דברים, זה הכל.
שאלה ליקי: אני אשמח לשמוע את דעתך בנוגע לזרם המוסיקה המזרחי בישראל,
שלאחרונה כובש עוד ועוד חלקים בתקשורת בישראל.
יקי:
אה.
ברוך:
היום דרך אגב ראיתי ב'וואלה' טור למוסיקאי המתחיל איזה תשובות צריך
לתת אם שואלים אותך את השאלה הזו. מה אתה עונה אם אתה אשכנזי, מה
אתה עונה אם אתה...
יקי:
אצלי זה בעיה כי עם המצלמה אני נראה אשכנזי, אבל זה משפחה של
עיראקים, אתה מבין... אסור לי ליפול פה, (פונה לברוך) אז אולי תגיד
לי מה התשובה, קודם מה התשובה של האשכנזי ואני אנסה לקחת מפה ומפה
(צוחק). אני מאוד אוהב מוסיקה מזרחית (צוחק).
איסר:
כבר לא קוראים לזה מוסיקה מזרחית...
ברוך:
זו אחת התשובות שאמרו לתת (כולם צוחקים), תגיד שזה לא בדיוק
מזרחי... תגיד שזה ים תיכוני...
איסר:
תביא עולה חדשה מארה"ב, תשמיע לה אייל גולן, זה יכול בהחלט להדליק
אותה.
ברוך:
אין ספק.
איסר:
אייל גולן, המוסיקה שלו אולי לא מדליקה אותי, כי אני חי את זה, זה
לא משהו שמחדש לי, אבל אם הייתי חי בתאילנד, יכול להיות שזה כן היה
מדבר אלי, כן.
ברוך:
אייל גולן זמר גדול.
שאלה: אם מחר אייל גולן פונה אליכם ואומר לכם שהוא מילד חולם לעבוד עם
רוקפור, מה התשובה?
מרק:
אני משכנע אותם לנגן איתו.
איסר:
למה לא. אני מבטיח לך שנדבר יותר על כדורגל מאשר על מוסיקה, ואז
נמצא את החיבור, ואז אנשים יגידו "אה, מה הקשר בינכם ובין אייל
גולן?", ועד שנהיה חיבור, לך תסביר להם שזה קשור לאוכל ולכדורגל.
צילום וידיאו: אלכס גורי
עריכת וידיאו: אסף (שבי) גטניו
שאלה: אני לא מכיר הרבה חיבורים בין רוקיסטים מוערכים ובין זמרים כגון אייל
גולן.
איסר:
צריך
אומץ. הינה אני יכול להגיד לך כעובדה שלרוקפור, פה אחד, יש את
האומץ לעשות את זה עם אייל גולן. אם לאייל גולן, או למשהו מטעמו,
יהיה את האומץ להעיז ולעשות משהו עם רוקפור אז זה יקרה.
ברוך:
אתה יודע, אני לא בטוח אם זה ילך, הכל יכול להיות סבבה ואז יהיו
ויכוחים על הסאונד של הבייס-דראם, כי לנו יש דברים מהותיים שלא
נעשה. אני יכול להגיד משהו? מה שאותי מעצבן קצת בכל הסיפור הזה
(בזמר המזרחי) זה שההפקות נשמעות מזלזלות ברמות מאוד גבוהות בקהל,
מבחינת איך זה הוקלט וכמה משקיעים בזה, זה נשמע כבר די ירוד, "בוא
נחליק אותה" כזה, "בוא נעשה ארבע שירים בשעה". זה קצת מבאס אותי,
וזה לא בקטע של השירים או של האמן ששר, ולהגיד לך את האמת, אני לא
מתבייש, בתור מזרחי, רוב הטקסטים, אני לא אגיד לך שכולם, אבל רוב
הטקסטים, תשמע זה איום, איום ונורא. ב'וואללה' היום המליצו להתחמק
מזה, אבל אני חושב שצריך להגיד את האמת, ברוב המקרים הטקסטים שם
מביכים. יש שם באמת זמרים עם קול מדהים! עיבודים והפקה, ברוב
המקרים, אני לא אומר שתמיד, זה תת רמה.
מרק:
כן, אבל מי שקונה את זה – לא מעניין אותו שהבייס-דראם נשמע טוב.
יקי:
אבל זה גם לא האג'נדה, התפיסה היא...
מרק:
הם קונים כי מרגש אותם וכיף להם לקפוץ עם זה בחתונות.
ברוך:
אבל החבילה מזלזלת.
שאלה: ומה עם הפופ בחו"ל, כמו בריטני ספירס למשל?
ברוך:
לפחות ההפקה מושקעת מאוד.
שאלה: אבל הטקסטים אצלה לא פחות מזלזלים, לא?
ברוך:
די, בחייך, יש פה טקסטים שעדיף כבר לא לדבר, יש פה דברים
שהורידו...
שאלה: בסינגל האחרון של בריטני ספירס היא עשתה יח"צנות לסקס בשלישיות וביקשה
ממך להצטרף...
איסר:
כן, אבל מבחינת הפקה, מנסים לקחת את זה...
ברוך:
תראה,
אין לי בעיה להגיד לך שגם בריטני ספירס זה, גם זה בעיניי זה נורא.
(החברים מנהלים ויכוח קטן)
ברוך:
שמע, אתם מדברים על בריטני ספירס כאילו זה פינק-פויד או משהו,
בריטני ספירס זה גם כן רדוד, בחייכם, זה די זוועה. זה עשוי טוב,
אין ספק, וזה ההבדל אולי בין זה לבין המזרחי, ואתה צודק לגבי
הטקסטים שלה (בריטני), זה פאדיחה! שיגידו את האמת.
שאלה: אתם כבר יודעים מה יהיה בדיסק הבא שלכם? דיסק בעברית? באנגלית?
יקי:
אנחנו נעשה דיסק בעיראקית...דיסק ים תיכוני.
ברוך:
דיסק רוסי.
יקי:
רוסי ים-תוכוני... עכשיו רציני. אנחנו עובדים גם על עברית וגם על
אנגלית במקביל. זה בעיקר לפי מה שבא ללהקה לעשות.
איסר:
אחרי שמתחילים לנגן יותר מדי פעמים משהו בהופעה, אז צריך דם חדש,
אז מתחילים לעבוד על עוד חומרים. הכל בא ממקום של הופעה. אנחנו
להקה של הופעות. תראה בנו להקה שיצאה לסיבוב הופעות אין-סופי,
ובדרך היא מוציאה חתך של השירים החדשים ומקליטה אותם. אם יש משהו
שאנחנו לא סובלים זה סטריליות, אם אתה מרגיש שבאיזשהו מקום ההופעה
חוזרת על...
מרק:
תמיד שואלים אותנו איך 'רוקפור', מכל הלהקות שהתחילו בשנות התשעים,
איך שרדתם, אז התשובה שלנו היא שאנחנו תמיד נהנים, אנחנו מציבים
לעצמנו אתגרים חדשים ומעניינים את עצמנו, אז אם אתה שואל על עברית
או אנגלית אז אני לא יודע, מה שייצא קודם ייצא.
שאלה: איך התבצע המעבר הזה שלכם מהאלבום הקודם באנגלית לאלבום החדש בעברית?
מרק:
האלבום הקודם הוקלט בסן-דייגו, אולי זה באמת היה מעבר של פייד-אין
פייד-אאוט כזה, כי ברובו הוא הוקלט בארה"ב ובחלקו האחר בארץ. לקח
לנו זמן לכתוב בחזרה בעברית, זה משהו שצריך להשתפשף בו.
איסר:
תראה, הרוב מתבסס אצלנו על לחנים. אם תיקח סקייל (מודד/מדידה) של
רק לחנים, בלי טקסטים, תראה שכל הזמן יש התפתחות מוסיקלית. מה
שנראה אולי כלפי חוץ כסוויטש (מעבר) רציני בין עברית ואנגלית. לנו
זה נראה תהליך טבעי, אחרי שכל-כך הרבה זמן את עושה משהו.
שאלה: מרגיש ברמה מסוימת מוזר להוציא אלבום חדש בעברית? יש פרפרים בבטן?
איסר:
זה מוזר, זה מרגיש אולי שהיינו צריכים לעשות את זה כבר קודם אבל
אולי לא היינו מוכנים לזה, כשאתה נמצא רוב הזמן בארה"ב אתה לא ממש
חושב על זה, כמו שאמרתי לך, היינו באים לכאן לחופשה.
מרק:
זה לא מוזר, זה לא כאילו הייתה עבודה אינטנסיבית של שלושה חודשים
שכותבים והכל ולא היה לך זמן לחשוב על זה שאתה עושה תקליט בעברית
אחרי כמה תקליטים באנגלית, זה תהליך ארוך של מה שנים, זה לא
ביומיים. התקליט הזה התחלנו לעבוד עליו כבר מלפני יותר משנתיים,
טקסטים, לחנים והכל.
ברוך:
באמצע הייתה גם העבודה על התקליט של נינט, זה גם כן הכניס אותנו
לנושא, יכול להיות. אני תוהה, אולי גם זה החזיר אותנו לכל הסיפור,
תוך כדי כתבנו גם שירים שלנו, אז יכול להיות.
איסר:
אם אפשר להוסיף משהו על מה שאמרתי קודם לגבי "מה הדבר הבא שאתה
עושה". 'רוקפור' אף-פעם לא עבדו עם כלי נורא חשוב שנקרא 'פידפק'.
לא היה לנו כמעט אף פעם שיוצא אלבום ויש פידבק מיידי, כיה אלבומים
נורא ארוכים וכבדים והם לא לשמיעה ראשונה, אז הפידבק מגיע נורא
מאוחר. אתה לא יכול לחכות חמש או עשר שנים על מנת לדעת אם אהבו או
לא אהבו. יש אמנים שהאלבום שלהם יוצא והוא מצליח מסחרית, והוא מגיע
להרבה קהל, ואז הפידבק מיידי ואז הם יכולים להחליט אם אהבו את זה
אולי לעשות עוד אחד כזה או לשנות למסע בכיוון אחר. לנו אין את
הפידבק הזה כבר שנים, אז אנחנו צריכים לעשות את מה שמרגיש לנו, ולא
לחכות. אתה הולך במסע שלך וכל אחד תופס אותנו בנקודה שמתאימה לו.
שאלה: את מי מהאמנים בישראל אתם אוהבים ומעריכים? אתם שומעים חומרים מהארץ
לאורך השנים?
ברוך:
לא הרבה. נינט השמיעה לי למען האמת די הרבה דברים. היא השמיעה לי
את שולי רנד ואהבתי, ולא בגלל שאני "מתחזק" (מחייך). את 'אלקטרה',
כמובן. תראה, יש דברים טובים, אביתר בנאי, אהוד בנאי, מאור כהן שכל
מה שהוא נוגע בו אני ממש אוהב, בטח שכחתי עוד הרבה אחרים...
אמדורסקי וברי עושים דברים מאוד מעניינים, למרות שברי זה קצת נדוש
להגיד.
יקי:
אני לחשתי לו באוזן חצי מהשמות שהוא אמר, אז...
מרק:
אביב, אביב גפן. הוא כותב מדהים בעיני וג'נגו שהיה לי הכבוד לנגן
איתו גם.
איסר:
איזבו.
מרק:
כן, אבל הם באנגלית.
שאלה: על אסף אבידן והמוג'וז שמעתם?
ברוך:
כן, השמיעו לנו אותם וזה ממש טוב.
שאלה: איך זה לקבל חוזה עם סוני קולומביה?
איסר:
השאלה היא איך אתה שומר על זה. למדנו שזה לא כל כך איפה אתה חותם,
כמו איך אתה שומר על זה...
מרק:
בדיוק, איך אתה ממנף את זה, זו השאלה.
שאלה: בשביל להצליח שם חייבים לעבור לשם?
מרק:
אני מאמין שכן, אלא אם כן אין לך בעיה לטוס פעמיים בשבוע לארה"ב
ויש מישהו שמממן לך את זה...
ברוך:
שווה לגור שם, לחוות את זה ולנשום את זה.
מרק:
צריך כל הזמן לשמור על הגחלת, אי אפשר... אני תמיד האמנתי, כי היה
לי אינטרס, היו לי דברים לעשות בארץ, אבל אני תמיד האמנתי שאפשר
להיות שם תקופה, להשאיר את הלהבה לפני שהיא דועכת ולתת עוד דחיפה,
אבל זה לא באמת עובד ככה. אתה צריך להיות שם כל הזמן וזה עבודה
קשה. יום יום – 24 שעות ביממה.
ברוך:
כמו שאני אתן דוגמה של טריפונס, כשהוא היה פה הוא היה להיט היסטרי,
כשהוא עזב זה דעך, שמעתי שעכשיו הוא חוזר אז אולי עוד פעם... יש לי
תמונה עם טריפונס, אני חייב לארגן לך אותה, כשהייתי בגיל 6.
מרק:
ראיתי כתבה עליו בטלויזיה, תשמע, זה עדין מרגש לראות אותו.
ברוך:
באונה הוא גיטריסט לא יאמן.
שאלה: פעם שמעו בישראל הרבה צרפתית, איטלקית ויוונית ברדיו, מה זה היה לפני
שהכיבוש התרבותי האמריקאי-אנגלי הושלם?
מרק: זה היה אז כי אבא של יוסי שריד לא הסכים שהביטלס יבואו לארץ... (כולם
צוחקים)
ברוך מקבל בדיוק
SMS
שמעדכן אותו על תוצאות משחק כדורגל כלשהו.
שאלה לברוך: איזו קבוצה אתה אוהד?
ברוך:
אני אוהד בית"ר ירושלים.
מרק:
אני מכבי תל-אביב.
איסר:
אני לשעבר אוהד בית"ר, ותמיד הפועל רמת-גן "צובת לי" כרמת-גני
לשעבר.
יקי:
אני לא אוהד של שום ספורט.
ברוך:
כן, הוא באמת הכי בריא בנפשו.
ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, יצא שיר שלכם בשם 'חבל', איך הגעתם לשיר
הזה דווקא?
מרק:
קודם כל זה לא שיר שלנו, זה שיר של רועי יעקב סלומון (ז"ל), שיר
שהיה לו כבר לחן, טקסט שהיה לו כבר לחן ואנחנו השתמשנו בחלק מהלחן
שלו ונתנו לו את האינטרפטציה שלנו.
שאלה: איך הגעתם לנושא?
ברוך:
זה היה פרויקט של גלי צה"ל ועוד גורם. קיבלנו חבילה של טקסטים (של
חללים) לבחור מהם שיר, היינו אז בסוף ההקלטות של האלבום החדש שלנו,
בהפסקה דפדפנו בטקסטים וטכנאי הסאונד שלנו, שי סולן, אמר פתאום על
אחד הטקסטים "אה, אני מכיר את הבחור הזה, הוא יצא עם אחותי", הוא
התחיל לספר לנו עליו ואז באוטומט אתה נקשר לבנאדם. הוא סיפר לנו
שהייתה לו להקה והוא היה כזה
Cool,
אהב מוסיקה ו... אתה יודע, אוטומטית התחברנו לזה, הוא היה נשמע
כמונו, כשהיינו בגילו.
כשהחלטנו לעשות את השיר הזה, אז ההורים שלו אמרו לנו שאת אותם שירים הוא כבר
הלחין והם מאוד ישמחו אם נשלב משהו קטן מהלחן, אז באמת הקלטנו את
הכל מחדש ושילבנו כמה קטעים מהלחן שלו בתוך השיר עצמו. פגשנו כמובן
גם את המשפחה, וכמו תמיד זה הסיםור הכי עצוב בעולם...
איסר:
אבל ניסינו לקחת את זה מעבר, ניסינו להכניס לזה פרשנות לפי מה
שחשבנו שהוא היה רוצה. זה ממש המעט שהיינו יכולים לעשות בשבילו.
שאלה: אם כל אחד מכם היה מקבל אפשרות לעבוד איזה אמן שהוא רוצה בעולם, חי או
מת, עם מי הייתם רוצים לעבוד?
איסר:
בשבילי החלום זה לעבוד עם ג'ימי פייג'.
מרק:
עכשיו חשבתי על זה, והיה לי ממש כיף אם היינו יכולים לנגן עם
Wilco.
יקי:
אני חושב שכל השמות שאמרנו קודם רלוונטיים, זה קשה...
ברוך:
כן, למשל יש את ג'ף לין ומצד שני יש את דייב פרידמן, אבל מצד שלישי
הוא (איסר) אמר ג'ימי פייג' (כולם צוחקים) ואני רוצה גם...
יקי לוחש על אוזנו של ברוך, "רגע אתה גם אוהב את
ABBA"
ברוך:
כן, יש גם את אגנטה פלקסקוג מ'אבבא'. אתה יודע מה, האמת, היא
ניצחה. כאילו סתם, אני מוכן לנקות את הבית שלה שם... (צוחקים)
שאלה: אז אתה מעריץ 'אבבא'?
ברוך:
כן.
מרק:
הוא מעריץ במיוחד שלה.
שאלה: יש לך את דיסק הסולו שלה?
מרק:
כן. דיסק קאברים מדהים.
שאלה: מה מדבר אליך באגנטה?
ברוך:
יש לה קול מדהים וזה מזכיר לי תקופה.
שאלה: היית שומע 'אבבא' בזמנו?
ברוך:
בטח שהייתי שומע.
מרק:
יש לה קול מדהים (ועושה תנועת ידיים המדגישה את העובדה שלאגנטה יש
גם חזה מבורך... (כולם צוחקים)
ברוך מעט נבוך: סתם, למה לא שאלת אותו על פייג', מה זו הגזענות הזו, בגלל שהיא
אישה והיא בלונדינית? (צוחקים) לפי דעתי יקי היה רוצה לפגוש את
טלא-פלא... (צוחקים)
תודה רבה לכם על הזמן, 'מוסיקה נטו' מאחלת לכם בהצלחה עם האלבום
החדש!
|
